שירות צבאי הוא אתגר לא פשוט, אך עבור חיילים שומרי מצוות – הוא גם הזדמנות להמשיך לקיים את המצוות גם בתנאים לא פשוטים. אחת מהמצוות המרכזיות שנשמרות בצה"ל על־ידי אלפי חיילים מדי יום היא מצוות הנחת תפילין. למרות הקושי והלו"ז הצפוף, החיילים דואגים לקיים את ההנחה מידי בוקר, פעמים רבות בקבוצה – עם חברים למחלקה או בתמיכת רבני צה"ל. בתי תפילין שמותאמים לצה"ל לרוב יהיו עמידים יותר, קומפקטיים, ולעיתים אף מצוידים בנרתיקים קשיחים או אטומים למים, כדי לשמור עליהם גם בתנאי שטח. קיימות גם ערכות תפילין ייעודיות לחיילים, עם תוספות כמו ספר תהילים קטן, סידור מקוצר, ורצועות תפילין מקוצרות לנוחות. חשוב לציין שחיילים נתקלים לעיתים בשאלות הלכתיות ייחודיות – כמו האם מותר להניח תפילין בלי טלית, והתשובה היא שבהחלט כן: אין כל חובה להניח טלית לפני תפילין, ובצה"ל זו אפילו המציאות הרווחת. לכן, חייל שמניח תפילין בלי טלית, כל עוד הוא מברך כראוי ושומר על כוונה, יוצא ידי חובתו לחלוטין – גם בלי הפריט הנלווה.
שאלה נפוצה בקרב חיילים, ובכלל, היא ממתי מותר להניח תפילין. לפי ההלכה, זמן הנחת תפילין הוא מהנץ החמה ועד השקיעה, אך בדיעבד ניתן להניחם גם מהעלות השחר. בצה"ל, כשיש לעיתים יציאות מוקדמות לפעילויות או סיורים, חיילים רשאים להניח תפילין גם לפני התפילה עצמה, כל עוד מדובר אחרי עלות השחר. מצד שני, ביום שבת אין מניחים תפילין – והשאלה "למה לא מניחים בשבת?" מקורה בהבנה של מהות היום. השבת היא "אות" בפני עצמה בין הקב"ה לעם ישראל, ולכן אין צורך באות נוספת כמו תפילין. ההימנעות מהנחה בשבת ובחג מדגישה את הייחודיות של תפילין בימי חול בלבד. בצה"ל, כאשר השירות נמשך גם בסופי שבוע, חשוב לזכור לא להניח תפילין בשבת, גם אם זה יום רגיל מבחינת משימות. כמו כן, יש להכיר את סוגי התפילין השונים – כמו תפילין ספרדי או תפילין בית חב"ד – ולהביא אותם לפי מסורת המשפחה. כל מסורת ראויה ומכובדת, והעיקר הוא ההקפדה על קיום המצווה מתוך תחושת שליחות וחיבור.
גם בשירות הצבאי, יש חשיבות לברכה כהלכה. חיילים מניחים תחילה את תפילין של יד, ובאותו רגע מברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להניח תפילין". לאחר ההנחה, עוברים להנחת תפילין של ראש. לפי חלק מהמנהגים אין מברכים שוב, אך יש מי שמוסיפים ברכה שנייה: "על מצוות תפילין". כדאי לברר לפי המנהג האישי, ולפעול בהתאם. בשטח, הברכה יכולה להיאמר גם בלחש, ואפילו ללא סידור, בתנאי שהחייל זוכר את הנוסח. חשוב לא לדבר בין הברכה לבין סיום ההנחה, שכן הפסק באמצע עלול לפגום במצווה. בכל הנוגע לבתי תפילין עצמם, חשוב לוודא שהם שלמים, שמורים, והקלפים בפנים לא זזו – במיוחד בשטח. אם יש ספק בכשרות או פגם נראה לעין – יש לפנות לרב היחידה או לבודק מוסמך. לסיכום, גם בצה"ל אפשר וצריך להניח תפילין כמו תפילין ספרדי או תפילין בית חב"ד – מתוך כוונה, הקפדה ומסירות. כשמצוות התפילין פוגשת את מצוות השירות וההגנה על עם ישראל – נוצר חיבור מיוחד בין קודש וחול, בין רוח ללחימה, ובין מסורת למציאות היומיומית.
תפילין בצה"ל מסמלים את החיבור המרגש שבין חיילותו של אדם ובין יהדותו. גם בלב הפעילות הצבאית, בין אימון למארב, שמירה או סיור – מצוות התפילין נשמרת וממשיכה לחבר את החיילים לערכים, לאמונה ולשורשים. באמצעות בתי תפילין עמידים, ברכות מדויקות, ושמירה על המסורת האישית – כל חייל יכול לקיים את המצווה באהבה ובגאווה. בין אם מדובר בתפילין ספרדי, תפילין בית חב"ד, או כל נוסח אחר – הקדושה זהה, והמשמעות עצומה. כאשר חיילים עוטפים את זרועם ורושמים את שם השם בין עיניהם, הם לא רק ממלאים מצווה – הם מביאים אור יהודי לשגרת השירות, ומחזקים את רוח העם כולו.
